אם כן, מהלכה זו נראה כי הרמב"ם סובר שגם שמיטת קרקעות תלויה ביובל, וגם היא נוהגת בזמן הזה רק מדרבנן. אבל אם כך, כיצד הבין הרמב"ם את דרשת רבי? כיצד ייתכן שבמקום אחד נראה כי הוא מפרש אותה כהיקש רק בין שמיטת כספים ליובל, ובמקום אחר נראה כי הוא מפרש אותה כהיקש של שתי השמיטות ליובל?
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, קט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.