נראה שהרמב"ם אכן פסק לפי שני ההיקשים ליובל, הן של שמיטת כספים והן של שמיטת קרקעות, אלא שהוא מבקש להבחין ביניהם. כל אחד מהיקשים אלו מתפקד באופן אחר, ולכן גם מעמדן של השמיטות בזמן הזה הוא שונה. כדי להדגיש את ההבחנה הזו מפריד הרמב"ם את ההיקשים זה מזה.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, קי״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.