שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק א׳, כ״ח

כתוצאה מכך, גם המשמעות החברתית של השמיטה מתוארת כאן באופן שונה. בתיאור השמיטה בפרשיית משפטים, לצד הגוון הרדיקלי של הנטישה, נשמרה עדיין ההיררכיה בין המעמדות במבנה של הפסוק: 'והשביעִת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביֹני עמך ויתרם תאכל חית השדה'; בעל הבית מצווה לנטוש את היבול, ואז אוכלים ממנו העניים ואחריהם החיות. כאן לעומת זאת מודגש השוויון הגמור בין כולם, שוויון שאינו רק חברתי אלא גם אקולוגי - 'והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך, ולבהמתך ולחיה אשר בארצך'; לבעלים אין כל עדיפות, לא על העני ואף לא על החיה. הפער בין המעמדות ואפילו הפער בין האדם לחיה נמחק לחלוטין.