ספר המליצה · פרק ט׳, י״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וְהִנֵּה, כְּלָל כָּל הָהִשְׁתַּדְּלוּת הַזֶּה הוּא לְהָעִיר לֵב הַשּׁוֹמְעִים וְלִפְעֹל בּוֹ בְּכֹחַ. וְאוּלָם וַדַּאי הוּא שֶׁהַהִשְׁתַדְּלוּת צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַנֶּה כְּפִי הַתַּכְלִית שֶׁנְּבַקֵּש לְהַשִּׂיג. כִּי הִנֵּה, פַּעַם נִצְטָרֵךְ לְהָעִיר בַּלֵּב הַחֶמְלָה, וּפַעַם הַנְּקָמָה, פַּעַם הַכְּנִיעָה, פַּעַם הַיִּרְאָה פַּעַם הָעֹז וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה, וְאָמְנָם, כְּפִי מַה שֶׁנִּרְצֶה לְהָעִיר בּוֹ כָּךְ רָאוּי שֶׁנְּסַדֵּר דְּבָרֵינוּ בְּכָל הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה, וּשְׁאָר דְּרָכִים כַיּוֹצֵא בָם: בִּקְרִיאוֹת, בִּתְמִיהוֹת, בִּשְׁאֵלוֹת, בְּבַקָּשׁוֹת, בְּתַאֲוָה, בְּהָכְנָעָה, בְּהַרְאוֹת סִכְלוּת דְּבַר מָה - כֻּלָּם תִּמְצָאֵם בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ פְּעָמִים רַבּוֹת. דֶּרֶךְ מָשָׁל בִּקְרִיאָה (ווֹקַאסִיּוֹן Vocacion אוֹ אֵישְׁקְלַאמַאסִיּוֹן): הוֹי גּוֹי חוֹטֵא, (ישעיה א ד): הוֹי רוֹעִים מְאַבְּדִים אֶת צֹאנִי (ירמיה כג א). בִתְמִיהָה (אַדְמִירֵסִיּון Admiracion); אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם וְכוּ' (שם יד יב), אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְכוּ' (ירמיה ח ח), אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם וְכוּ' (הושע יא ח). בִּשְׁאֵלָה (אִינְטֶרוֹגַאסִיּוֹן Interrogacion): לָמָּה לֹא מֵרֶחֶם אָמוּת וְכוּ' מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי וְכוּ‘, (איוב ג יא); לָמָּה לִי רֹב זִבְחֵיכֶם וְכוּ' (ישעיה א יא), מִי יָעַץ זֹאת עַל צוֹר הָמַּעֲטִירַה (שם כג ח). בְּאָלָה (אִימְפְּרֵיקַאסִיּון Imprecacion): כֹּה יעֲשֶׂה יְיָ וְכֹה יֹסִיף לִי (רות א יז): כְּתֵפִי מִשִּׁכְמָה תִּפּוֹל (איוב לא כב). בְּתַאֲוָה (אֶפִּיטִימִיאָה Epithymia): מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם (איוב כט ב): מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר וְכוּ' (ירמיה ט א): מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה וְכוּ' (תהלים נה ז). בְּבַקָּשָׁה (דֶפְּרֶקַאסִיּון Deprecacion אוֹ פֶּטִיסִיּון peticion): כִּי שְאַל נָא לְדֹר רִישוֹן (איוב ח ח), הַסְכֶּן נָא עִמּוֹ וּשְלָם (שם כב כא). בְּהַכְנָעָה (קוֹנְווֹקַאטִִיּוֹן Convocacion): שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר (משלי ח ו): שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ (שם א ח). בְּהַרְאוֹת סִכְלוּת דְּבַר מָה (אִיגְנוֹרַאנְצִיָּה Ignorancia) תִּמְצָאֵהוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לֹא חִלָּק יָדַעְנָא וְלֹא בִלָּק יָדַעְנָא; מַנּוּ מָרִי דְּלָא יָדַעְנָא לֵה.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1949

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ספר המליצה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.