וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע עוֹד כִּי מִלְּבַד הַפְּעֻלּוֹת שֶׁיִּפְעָלוּ כָּל הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ בָּרָצוֹן וּבַשֵּׂכֶל מִצַּד עַצְמָם, הִנֵּה עִנְיָן כְּלָלִי יֵשׁ בְּכֻלָּם שֶׁגַּם מִצִּדּוֹ תִּגְדַּל פְּעֻלָּתָם בַּשֵׂכֶל, וזֶה: כִּי מִטֶּבַע הַשֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי לֶאֱהֹב אֶת הַחִדּוּשׁ וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִמְצָא חִדּוּשׁ הַמְצָאָה וּמְלָאכָה מְסֻדֶּרֶת וּמְתֻקֶּנֶת, הִנֵּה יִשְׁתַּעֲשַׁע בּוֹ וְיִתְעַנָּג. וְעַל כֵּן כָּל מַאֲמָר שֶׁיָּבוֹא בְּסִדּוּר נֶעֱרָךְ וְנָאוֹת יִנְעָם, וְיוֹתֵר שֶׁתִּהְיֶה הַמְּלָאכָה בוֹ הַמְצָאָה חֲדָשָׁה וְשׁוֹמֶרֶת עֵרֶךְ מְסֻדָּר - יוֹתֵר יֶעֱרַב עָלָיו וּבִהְיוֹת בְּכָל אֵלֶּה הַדְּרָכִים חִדּוּשׁ הַמְצָאָה נְכוֹנָה - עַל כֵּן כֻּלָּם יֶעֶרבוּ לוֹ. וּכְבָר יִמָּצְאוּ דְרָכִים שֶׁתּוֹעַלְתָּם כְּפוּלָה, דְּהַיְנוּ: בְּמַה שֶּׁלַּצִּיּוּר וְהָרָצוֹן וּבְמַה שֶׁבָּהֶם מֵחִדּוּשׁ הַהַמְצָאָה וִיפִי הַמְּלָאכָה, בַּאֲשֶׁר הֵם כְּלָל כָּל הַדְּרָכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ עַד הֵנָּה, וְיִמָּצְאוּ דְרָכִים אֲשֶׁר אֵין עִקַּר תּוֹעַלְתָּם אֶלָּא בְּמַה שֶׁבָּהֶם מֵחִדּוּשׁ הַהַמְצָאָה הַזֹּאת. הַמָּשָׁל לָזֶה: כְּשֶׁתִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמִּלָּה מְשֻׁתֶּפֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁתֵּי הֲבָנוֹת וְתִשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנָּה בִשְׁתֵּי הֲבָנוֹתֶיהָ בְּמַאֲמָר אֶחָד. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הֵידָד לא הֵידָד, פירוּשׁו: הֵידָד שֶׁצּוֹעֲקִים נָסֵי הַמִּלְחָמָה, וְלא הֵידָד שֶׁאוֹמְרִים הַדּוֹרְכִים. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֱכֹל בָּצֵל וְשֵׁב בֵּצֵּל וְכֵן כְּשֶׁיָּבֹאוּ בַּמַּאֲמָר מִלּוֹת נוֹפְלוֹת זוֹ עַל זוֹ, וְנִקְרָא זֶה בִּלְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ זַ"ל: לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן; דֶּרֶךְ מָשָׁל: וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׁפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה (ישעיה ה ז). ובְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּאָכֵל אַלְיְתָא טְשִׁי בְעִלִּיתָא דְּאָכֵל קִקּוּלֵי אַקִּיקְלָא דְמָתָא יָתֵב, וְכֵן כְּשֶׁתַּהֲפֹךְ נוֹשֵׂא מַאֲמָרְךָ וּנְשׂוּאוֹ מִזֶּה לָזֶה כְּמִשְׁפַּט הַמַּאֲמָרִים הַמִּתְהַפְּכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ בַ"הִגָּיוֹן". דֶּרֶךְ מָשָׁל: לְאַהֲבָה אֶת שׂוֹנְאֶיךָ וְלִשְׂנֹא אֶת אֹהֲבֶיךָ (שמואל-ב יט ז); הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפִּיל (יחזקאל כא לא). וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָזֶה.
ספר המליצה · פרק ט׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1949
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר המליצה בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. מה עוד משתנה בהצגה מפורט במקורות ורישיונות. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
