ספר המליצה · פרק ט׳, י״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הַדֶּרֶךְ הָאַחַד עָשָר - שֶׁנַּרְאֶה עַצְמֵנוּ שׁוֹאֲלִים מִשּׁוֹמְעֵינוּ עַצְמָם: מַה יֹּאמְרוֹ בְנוֹשְׂאֵנוּ (קוֹמוּנִיקַאסִיּון Comunicacion)? וְהִנֵּה, זֶה הִכְרִיח אוֹתָם לְהַסְכִּים עַל דַּעְתֵּנוּ מִבִּלְתִּי הֱיוֹת אֶפְשָׂרִי בָהֶם שֶׂיַּחְלְקוּ עָלָיו. הַמָּשָל לָזֶה: הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם וְכוּ' (ישעיה נח ה); הַעַל אֵלֶּה לוֹ אֶפְקֹד וְכוּ' (ירמיה ה ט); מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ אֶפְרַיִם מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ יְהוּדָה וְכוּ' (הושע ו ד).
נחלת הכלל · Jerusalem, 1949

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ספר המליצה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.