לה הַמִּקְרֶה הוּא עִנְיָן בְּנִמְצָא בִּלְתִּי מְיֻחָד בּוֹ וּבִלְתִּי עַצְמִי לוֹ. כְּלָלֵי הַמִּקְרֶה: הַמִּקְרֶה נִמְצָא בְּמִעוּט הַסּוּג אוֹ מִין, וְלֹא בְּכָל זְמָן, וְאֵינוֹ עַצְמִי בוֹ. שְׁאָר עִנְיְנֵי הַמִּקְרֶה נִתְבָּאֲרוּ לְמָעְלָה.
ספר ההגיון · פרק ג׳, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.