שָׁלֹש פְּעֻלּוֹת הַשֵּׂכֶל. הַשֵּם הַמְּיֻחָד וְהַנִּרְדָּף. מְשֻׁתָּף מֻחְלָט. מְשֻׁתָּף מִתְיַחֵס: כּוֹלֵל, מֻשְׁאָל, מֻעְתָּק, מוּדָע. שֵׁמוֹת הַמְּשַׁמְּשִׁים לְהִגָּיוֹן. הַסִּבָּה וּכְלָלֶיהָ. הַפּוֹעֵל וְהַתַּכְלִית: הַפּוֹעֵל מִצַּד עַצְמוֹ וּפוֹעֵל בְּמִקְרֶה, הַפּוֹעֵל לְבַדּוֹ וּבְשֻׁתָּפוּת. הַפּוֹעֲלִים הַשְּׁקוּלִים וּבִלְתִּי שְׁקוּלִים, הַשֻּׁתָּפוּת הַמֻּכְרָח וּבִלְתִּי מֻכְרָח. הַסִּבָּה הַמְעוֹרֶרֶת וְהַכֵּלִיִּית, הַמּוֹלִידָה, הַמְקַיֶּמֶת, וְהַמַּפְסֶדֶת. הַפְּעֻלָּה הַטִּבְעִית וְהָרְצוֹנִית. הַסִּבָּה הָרְחוֹקָה וְהַסְּמוּכָה. א עַד הֵנָּה בֵּאַרְנוּ עֵסֶק הַהִגָּיוֹן; עַתָּה נְבָאֵר חִלּוּקוֹ לְמַחְלְקוֹתָיו, וְהֵם שְׁלֹשָׁה: הָרִאשׁוֹן - בֵּאוּר הַשֵּׁמוֹת, הַשֵּׁנִי - בֵּאוּר הַמַּאֲמָרִים, הַשְּׁלִישִׁ - הַהֶקֵּשִׁים. פֵּרוּשׁוֹ: כִּי פּעֻלּוֹת הַשֵּׂכֶל שְׁלֹשָׁה. הָרִאשׁוֹן - הַשָּׂגַת הַנּוֹשְׂאִים הַמִּזְדַּמְּנִים לְפָנָיו כְּמוֹ שֶׁמִּזְדַּמְּנִים. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הָאֶבֶן, הָעֵץ, הַבַּרְזֶל, וְכַיּוֹצֵא. הַשֵּׁנִי - חַבֵּר אֶל נוֹשֵׂא מַה יְחֻיַּב בּוֹ אוֹ יְשׁוֹלַל מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּבָּנֶה מִזֶּה הַמַּאֲמָר. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הָעֵץ הוּא גָדוֹל - חִיֵּב הַגֹּדֶל אֶל הָעֵץ, הַנְּיָר הַזֶּה אֵינוֹ לָבָן - שָׁלַל הַלֹּבֶן מִן הַנְּיָר. הַשְּׁלִישִׁי הוּא - חַבֵּר מַאֲמָר אֶל מַאֲמָר וְהוֹלִיד מֵהֶם שְׁלֹשָׁה. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הָאָדָם הוּא בַּעַל חַי; רְאוּבֵן הוּא אָדָם, אִם כֵּן הוּא בַּעַל חַי. לַפְּעֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה מִשְׁתַּמֵּשׁ מִן הַשֵּׁמוֹת, לַשֵּׁנִי - מִן הַמַּאֲמָרִים, לַשְּׁלִישִׁי - מִן הַהֶקֵּשִׁים. פֵּרוּשׁוֹ: חִבּוּר הַמַּאֲמָרִים וְהוֹלָדַת תּוֹלַדְתָּם.
ספר ההגיון · פרק ד׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
