עיקרים? עיקרי אמונה? תרי"ג מצות תכיר היהדות, לא חוקי אמונה: - האמתיות אשר היהדות תשים לה ליסוד מוסד תגלה ותודיע בתור אמת לאמתה, גם תביע אומר לאשר יכרה אזן להקשיב דבר אמת, - וע"י תעודותיה תפתח כר נרחב להעמיק ולחדור בהכרת כל נמצא, עם היחס והאחדות של כל יצור נברא: עולם, אדם, אנושית בהתפתחות תולדות בני אדם ובכונת ה' על ידה, ועבור הכל לקנות מושג נאמן ע"י התבוננות, נסיון ותורה, ובכל דבר נקח לנו את התורה ליסוד מוסד (פאקטום) והוכחה, כי לא זאת היא חקירה אמתית לכונן תבל בעינים ובאזנים סגורות מבלי דעת אותה ורק בציור השכל העיוני הפנימי. החקירה האמתית תקח לה את הטבע, את האדם, את התולדה למעשים שהם (פאקטא) ותחקור בהם עד אשר תוציא לה מהם הכרה נכונה, והיהדות תצרף להם את התורה שהיא ג"כ יסוד מוסד (פאקטום) כמו השמיים והארץ; אבל היא לא תחשוב כל חקירת השכל והתבונה, כל עוד לא תמנן תכליתה ומטרתה אל חיי עבודה ופעולה; היא תראה לנו את גבול כח מושגנו ותזהיר אותנו להשתמר מחקירה בלי יסוד ובסיס, אשר בעצמה לא תדע כי אזלת כהה, חקירה הנראית, כמו תעצור כה לכונן מעלת רוחה על איזה יסוד, אבל סופה מקסם כזב, כי מבלי דעת את הגבול אשר הוצב לה, עליה לשום אל השכל הנובע ממקור החושים פניה, למצוא בו מנוחה ומרגוע אמת הדבר, כי רוח הזמן החדש נהיה לרוח בוחן ובודק; אבל השקפה היה על התבל ומלואה חסרה לו; המה לא ילמדו בעד החיים, עבור ידיעת התבל והכרת חובות האדם; החקירה נהיתה לתכלית ולא לאמצעי; את עצם הענין של החקירה ישוו לנגד עיניהם רק מתי מספר; אמנם יחקרו את תורת היהדות, אך שכחו לקנות להם את מושג היהדות ממקור "התנ"ך". אך לא זאת היא דרך היהדות הטהורה; נגד החקירה הזאת התקוממו תמיד חכמינו ז"ל; נגד זה יש לנו מופתים מחכמי קדם, אשר הם למדו תנ"ך וש"ס מנקודת ההשקפה האחת של תעודתם בעד החיים: "ללמוד וללמד, לשמור ולעשות"! וכל דבר אשר חקרו עפ"י החוק השקיפו עליו מראש כמו חי, או לקחו את ההשקפה הזאת מהמדע. - אין מדע בעולם כמוה אשר יוכל יותר ממנה לפתח את הרוח ב־השקפה מקפת וכללית וביסוד מוסד, - כי התורה אשר תשים: את היראה, האהבה והאמונה לאבני היסוד לא תוכל להעכיר את הלב, ובקנותנו לנו מושג נאמן ממנה ותך שרשיה ברוחנו, אזי מלאת התורה הוא תוצאות חיים מבפנים החוצה ואיננה עוד ננס השכל העיוני, ונהפוך הוא, היא רק היא תקרא להתפתחות חפשית ולשמש בכל הכחות; - את זאת הוכחת לדעת גם אתה, כי אמת נכון הדבר.-
אגרות צפון · פרק ט״ו, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Iggerot Tzfun, Vilna 1890
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אגרות צפון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
