אגרות צפון · פרק ט״ו, י״ט

טעות כפולה ומכופלת ע"ד מושג השם "חסיד". חסיד הוא האיש, אשר יכונן ארחות חייו באהבה, אשר לא יתגאל בתאוות הבהמיות וכל אשר לו יקריב בעד התבל - והכל רק בעבור יוכל לחיות ולפעול באהבה בעד התבל; הוא לא ירחיק עצמו ממנה, רק יחיה ביחוד בקרב התבל עמה ובעדה. - "חסיד" בעד עצמו כלא הוא,- והכל הנהו רק בעד התבל אשר ימשכנה חסד. - לכן דוד המלך, אשר חי מנעוריו בעד עמו ובלי הרף פעל ועשה רק בעד תועלתו החיצונית והפנימית, ולעומת זה להיטיב לו בעד הרעה אשר גמל לו שאול ובכלל כל הנוגע לטובת מנת גורלו הפקיד ביד ה': הוא נקרא בשם "חסיד"; הלא ידעת מאמר האבות: "שלך שלך שלי שלך חסיד"? אבל חיים נבדלים מהעולם, חיי התבוננות, חיים של פרישות יתרה, תפלה וצום אינם חיים ברוח היהדות; "תורה ועבודה" רק הנה הדרך המביאה לידי מעשה! "תלמוד גדול שמביא לידי מעשה"! אמרו חז"ל, וציץ ופרי כל תפלותינו הנה "הברכות", החלטת הדעת וההשתדלות לפעול בחיים כפי רצון ה', זאת לבד היא בכל עת ובכל מקום התכלית.