מדרש האתמרי · פרק ט׳, מ״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אך קשה שאם כוונתו זה שהוא נתכוון לטובה למה רצו חז"ל למנותו בכלל אותם שאין להם חלק לעה"ב עד שבא דוד אביו ונשתטח לפניהם וי"ל שהן סברו הן אמת שלטובה נתכוון אמנם בהדי כבשיה דרחמנא מה לך עשה חיובך בקיום המצות ויהיה מה שיהיה. עי"ל משום שחטא בע"ז ואם משום עשות כונתו כדפרישית היה יכול להיות בחטא אחר ולכן אע"פ שלטובה נתכוון רצו למנותו בכלל אלו. עי"ל שהם הבינו פשט הפסוקים כפשוטם ולא דרשת ר' שמואל בר נחמני ולכן רצו למנותו אמנם הקב"ה שהוא בוחן לבות וידע באמת כונתו לטובה הבטיח לדוד שאע"פ שימנו אותו שלא יתיירא כאומרם שם במאמר זה משום שכיון שבאמת לטובה נתכוון הבטיח לו על האמת ודוק ועיין במאמר משה האמור לעיל לפי שלא נכנסתי לארץ בס' מדרש אליהו אשר לי בדרוש סעודת הצדיקים ושם הארכתי בזה:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.