מדרש האתמרי · פרק ט׳, נ׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

סייג כו שירחיק האדם עד קצה התרחקות רחוק רחוק אפילו מאבק לשון הרע לפי שהוא עון שאין לו תקנה כאומרם ז"ל (בערכין דט"ו ע"ב) כל המספר לשון הרע יעסוק בתורה שנאמר מרפא לשון עץ חיים רבה אמר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד הע"ה ברוח הקדש שנאמר יכרת ה' כל שפתי חלקות ויש לדקדק היאומן שיהיה קשה כרת שאמר דוד מכל כריתות התורה שנאמרו שכתב אחריהם ושבת וכמו שדרשו ז"ל הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה הכרת לעולם הזה תכרת לעולם הבא יכול אפילו שעשה תשובה ת"ל עונה בה בזמן שעונה בה הרי כריתות התורה אם חזר יש לו תקנה. אמנם י"ל שידוע שעון לשון הרע הוא בכלל לא תלך רכיל בעמך כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ו מה' דעות וז"ל איזה רכיל זה שטוען דברים והולך מזה ומזה ויש עון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע עוד כתב שם שעל לאו זה אע"פ שהוא עון גדול אינו לוקה עליו באופן שלאו לשון הרע הוא בכלל לא תלך רכיל וכבר כתוב בתורה ולכן בראות שחזר בו דוד וכרתו ברוח הקודש הוציאו מכלל כריתות התורה שכריתות התור' יש בהם תקנה אם חזר חוץ מזה בראות שהוציאו מן הכלל וחזר דהע"ה וכרתו הרי לך מפורש כמה גדול עונש לשון הרע השם ירחקנו ויצילנו ממדה זאת אמן:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.