אמנם לי המחבר נראה ליישב הקושיא באופן אחר שיש הפרש בין הרהור למחשבה שהרהור הוא שמעמיק באותו דבר בכל אופניו שיכול להיות ומשים שם דעתו וכיון שכן זהו גורם שיבא לידי קרי ועל דבר כזה אמרו הרהורי עבירה קשין מעבירה לפי שגורם לו זרע לבטלה אמנם מחשבה משמע שחושב דרך עראי באופן שאינו בא לידי מעשה וע"ז אמרו מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה ולרמוז למה שפירשנו שינה לומר כאן מחשבה ולא אמר הרהור וק"ל. העולה לנו מן המקובץ כפי פירוש א' שכשיחשוב האדם בדעתו שעבירה אחת גורם שהמחשבה מצטרפת לו למעשה ירחיק ויבדיל עצמו מהעבירה:
מדרש האתמרי · פרק ט׳, מ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.