מדרש האתמרי · פרק ח׳, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וחוץ מהענין נוכל לומר בפ' אף שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש יובן עם תחילת הקדמת הדרוש שהכל הולך אל יסודתו דזרוק חוטרא לאוירא אעיקרא קאי ולכן אף וחימה בשוכני בתי חומר שהטעם היותם בתי חומר משום שעפר יסודם והכל חוזר ליסודו וזהו הסיבה שאין להם קיום ועמדה וידכאום לפני עש להיותם יסודו העפר. עוד יש לפרש האנוש מאלוה יצדק יובן בדחז"ל מה הוא חנון אף אתה חנון מה הוא רחום אף אתה רחום כו' לכן אמר שבאמת האנוש הנלבב מאלוה יצדק כלומר מסבת אלוה יצדק שלומדים ממעשיו ומצדיקים עצמן מה הוא חנון גם אתה חנון אמנם אם מאלוה יטהר גבר אז הן בעבדיו לא יאמין כלומר אם רוצה אדם לטהר ולהיות צדיק יותר מהקב"ה אז הן בעבדיו לא יאמין כענין שאול שרצה להיות רחמן בענין עמלק אשר לא צוה ה' ונכשל ועליו נאמר אל תהי צדיק הרבה כמו שדרשו רז"ל:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.