ובזה נ"ל להמשיך פרוק של אחריו הן א בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה הכוונה בהיות שהאדם בעל בחירי זהו הטעם שהן בעבדיו שהם הצדיקים כדכתיב אל עבדיו הנביאים לא יאמין משום שכיון שהוא בעל בחירי אפשר שיחמיץ ויוחנן כ"ג יוכיח גם בהיות האדם בעל בחירי והיצר תקיף עליו זהו הצד של הצלה שמציל אותם הקב"ה לישראל מן המקטריגים וזהו אומרו ובמלאכיו ישים תהלה כלומר ישים תהלה בעבדיו הצדיקים עם המלאכים להצילם מן העונש בהיותם קצת אנוסים מצד יצרם כשם שהשיב לעזא ועזאל שבאו לקטרג על בני האדם על שהיו מרבים בעבירות שהיו מצד יצרם וכשחזרו להפציר נתן בהם יצר וירדו למטה והשחיתו את דרכם וכפי זה מלת תהלה חוזר לתחתונים שמשים הקב"ה עילה על התחתונים להצילם מקטרוג המלאכים ואומר להם שאין ראוי להענישם כל כך מאחר שיש בהם יצר ואם אין אתם מתיישבים בזה אף שוכני בתי חומר כלומר אומר הקב"ה אף לכם גוזר אני שתהיו שוכני בתי חומר בגוף ובנפש ויצר ותראו ענין תוקף היצר אם אתם יכולין עמו כענין עזא ועזאל כדפרישית:
מדרש האתמרי · פרק ח׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.