אך ראוי לשום לב בהוספת הווים גבי דיבור היצה"ר באומרו וחסר לב ואמרה לו וגבי המשלת היצה"ט אומר חסר לב אמרה לו בלא וא"ו אמנם נראה לפרש שבהיות ב' היצרים כשני נביאים מתנבאים זה על העתיד וזה על ההוה בתענוגי העה"ז הנראים לעין והנה היצה"ט הוא נביא אמת והיצר הרע הוא נביא שקר ולכן מאחר שהם כב' נביאים מתנבאים ויצה"ר בא בלשונו של היצה"ט שאמר מי פתי גם הוא אמר מי פתי וכן בכלם כדפרישית לכן רצה לשנות בלשונו כדי שיאמנו דבריו לפי שגמירי שאין נביא רשאי לבא בלשון של חבירו כאומר' ז"ל ולכן בא בהוספת הזוים באומרו וחסר וכיון שמוסיף אפילו אות אחד אינו בסגנון חבירו ממש ואינו נביא שקר כאומרם ז"ל ולכן לרמוז לזה אמר וחסר לב ואמרה לו בוא"ו כדי לבא בשינוי:
מדרש האתמרי · פרק ח׳, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.