מדרש האתמרי · פרק ח׳, י״ג

וזהו אומרו מפני מה חמה יוצאה ממזרח רמז לנשמה כמו שדרשו רז"ל בפ' וזרח השמש ובא השמש קודם שמת רבי פ' זרחה שמשו של פ' הרי שהנשמה נמשלה לשמש והכוונה לומר מפני מה הנשמה יוצאת ממזרח מאותה זריחה היותה תחת כסא הכבוד ומסכנת עצמה לבא בזה העולם ושוקעת במערב בעירבובי טינופת דברים הגשמיים הגרועים והשפלים אמר ליה ר' אי הוה איפכא נמי הכי אמרת לי כלו' א"ל ר' כל שאלתך הוא מפני מה יוצאת מאחר שמפסדת וגם אי הוה איפכא שלא היתה מפסדת כלום סוף סוף יש לשאול מפניה מה באה שהרי היתה תחת כסא הכבוד ומה תרויח ואם כן גם אי הוה איפכא שלא היתה מפסדת כלום למה היא באה א"ל הכי קאמינא מפני מה יוצאת ממזרח ממקום זריחת השכינה ובאה אמר ליה אנטנונינוס הכי קאמינא לך מפני מה שוקעת במערב כלומר אין התמיה כל כך אם היתה באה ולא היתה מפסדת כלום אע"פ שלא היתה מרוחת כתמיה שיש שמסכנת עצמה ובאה על הספק ובהיות האדם בעל בחירי דצדיק ורשע לא קאמר ונמצא שוקעת ומטנפת במערב כלומר בעירבובי דברים של עולם הזה א"ל רבי כדי ליתן שלום לקונו באה הנשמה בזה העולם לעבוד לקונו וזהו ליתן שלום לקונו ולהכירו שהוא בראו וחייב לעובדו א"ל אנטונינוס אם כל ביאתה בזה העולם הוא בעבור זה ותיתי עד פלגא דרקיעא ותתן שלמא ותיעול כלומר אם בעבור לעבוד לקונו יותר טוב שתהיה כצבא המרום במרום בעולם המלאכים ושם יכיר לקונו וישבח ויהלל ויתן לו שלמא וא"כ למה באה בזה העולם לעובדו ומסכנת עצמה א"ל רבי משום פועלים ומשום עוברי דרכים כלומר סבת ביאתה לזה העולם כדי שיהיה שכר ועונש שבהיותה בעולם המלאכים הן אמת שיכולה לשבח משם להקב"ה אמנם אינה ראויה לשום שכר בהיותה מוכרתת במעשיה לכן באה לזה העולם בעלת בחירה ובזה נותן שכר לפועלים שהם הצדיקים כדרך ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה שהצדיק הוא כפועל עוסק במלאכתו וליתן עונש לעוברי דרכים שהם הרשעים העוברים דרכי התורה כמו שפירשתי בפ' לא עליכם כל עוברי דרך שכל כך ראה הנביא מהרעות הבאות אמר דרך תמיה להגדיל ולהפליא הדבר שלא יבואו כן אפילו לעוברי דרך דרכי התורה: