באופן שבהיות האדם בחירי בא לזה העולם להרויח במעשיו הטובים ומסכן עצמו ונבין דרך צורה במאמר אנטונינוס לרבי במסכת סנהדרין פ' חלק דצ"א ע"ב א"ל אנטונינוס לרבי מפני מה חמה יוצאת במזרח ושוקעת במערב א"ל אי הוה איפכא נמי הכי אמרת לי א"ל הכי קאמינא לך מפני מה שוקעת במערב אמר לו כדי ליתן שלום לקונו שנאמר וצבאהשמים לך משתחוים א"ל ותיתי עד פלגא דרקיעא ויתן שלמא ותיטול משום פועלים ומשום עוברי דרכים עכ"ל והנה הרמז בזה שאנטונינוס נכנס בספק שנסתפקו שמאי והלל בענין הנשמה שמאחר שהיא גנוזה תחת כסא הכבוד למה באה בזה העולם והענין שם באורך:
מדרש האתמרי · פרק ח׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.