ונחזור אל הענין ונבין פסוק (במשלי סימן ו') כל דרך איש ישר בעיניו ותוכן לבות ה' הכוונה בהיות שכיון שהאדם הוא בעל בחירי רבו הדעות בזה בקדמונינו ז"ל והנה הרמב"ם ז"ל א' מהם (א"ה בפ"ה מה' תשובה ובח' פרקים שלו פ"ח עי"ש) אם הקב"ה יודע אם אדם צדיק או רשע שאם אינו יודע איך אינו יודע חו"ש ואם יודע הרי הוא גזרה לפי שידיעתו היא גזרה ותירץ הרמב"ם ז"ל לעולם שיודע אמנם אין ידיעתו כידיעתינו כדכתיב לא מחשבותי מחשבותיכם והיא ידיעה אשר אינה מכרחת לאדם להיות צדיק או רשע. וזהו הרומז כאן כל דרך איש ישר בעיניו לעשות כרצונו לפי שצדיק ורשע לא קאמר ועם כל זה דצדיק ורשע לא קאמר ותוכן לבות ה' ויודע מה יהיה בסוף כל האדם ואין ידיעתו מכרעת להיות האדם צדיק או רשע אע"פ ש ידע סוף כל האדם משום שאין ידיעתו כידיעתנו ודו"ק:
מדרש האתמרי · פרק ח׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.