או אפשר שאמר לעולם לרמוז שיתחיל להלחם עמו גם בזמן שאינו בר עונשים או אפשר שאמר לעולם כלו' שלעולם יעשה עמו מלחמה בין בשעה דתקיף עליו בין בשעה דלא תקיף לעולם ישב עמו במלחמה כדי להתיש כחו ונוכל לומר בזה דרך רמז בענין סדר ביטול החמץ הנמשל ליצה"ר אומר כל חמירא דאיכא ברשותי דחזיתיה ודלא חזיתיה דבערתיה דלא ביערתיה ליהוי בטיל וחשיב כעפרא דארעא והרמז בזה הוא מה שדברנו שלעולם ירגיז ביצרו בין בשעה דתקיף בין בשעה דלא תקיף תדיר יזכיר לו יום המיתה וזהו אומרו כל חמירא שהוא היצר הנמשל לחמץ דאיכא ברשותי בקרבי בתוך רוחי דחזיתיה ודלא חזיתיה ירצה לומר בין בשעה דתקיף בי והוא דחזיתיה בין בשעה דלא תקיף והוא דלא חזיתיה לעולם יבטל אותו ובמה ינצחו ומבטלו באומרו כעפרא דארעא בענין שיזכור לו יום המיתה דהוי עתיד לשוב לעפרו או יאמר דחזיתיה ודלא חזיתיה בא לרמוז הדין דקיימא לן ביום הכפורים עבירות שהחודה עליהן ביום הכפורים שעבר יחזור ויתודה ביוה"כ הזה אע"פ שלא חזר לעשותן וז"ל כל חמירא שהוא היצר דאיכא ברשותי בגופי בין דחזיתיה שעשיתי העבירה בין דלא חזיתיה שלא חזרתי בהלעולם צריך וידוי וביטול להוי בטיל וחשיב כעפרא דארעא שיזכור לו יום המיתה כדפרישית וה' ברחמיו ישיב בנים לגבולם ויקיים מקרא שכתוב והסרותי את לב האבן מבשרכם אמן ואמן נאם הצעיר העומד לשרת ולכהן:
מדרש האתמרי · פרק ז׳, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.