והנה ראוי לשים לב דמאחר שלא בא התנא אלא לומר שהמזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו והדבר בהפכו א"כ היה ראוי להתחיל לומר משה זכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו וירבעם החטיא את הרבים חטא הרבים תלוי בו שנאמר כן דמה איכפת לן במה שזכה משה וחטא ירבעם. ולכאורה י"ל שבא לראות בחוש הראות איך מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה שהרי מרע"ה בעבור שזכה והיו בידו מצות ומע"ט גרם זה מצוה אחרת לזכות את הרבים וירבעם בעבור שחטא שהיו בידו מעשים רעים גרם שהחטיא את הרבים ולכך הזכיר לומר ירבעם חטא ומשה זכה כו':
מדרש האתמרי · פרק ז׳, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
