מדרש האתמרי · פרק ו׳, כ״ה

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והטעם שלא ענה אותו הקב"ה לשמוע את תפלתו שיחיה עד היותו נער בעבור שמ"מ נהנה מהעבירה אע"פ שהענין היה גזרת מלך ולכן מת בהיותו ילד אמנם עשה עמו הקב"ה אות לטובה שידעו נאמנה שלא מלבו חטא ששלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה שכלול בשם הזה שם י"ה כדי שידעו שמה שחטא היה בעבור ה' דלא לימרו עבדא זכי למריה או משום גזרת מלך שבראות העולם שנתן לו ממנה בן וקרא שמו ידידיה שכלול שם שמו מורה בזה שמה' יצא הדבר שחטא דוד ולא מלבו עשה עוד יתכן לומר ויקרא את שמו ידידיה בעבור ה' קודם אמר ויקרא את שמו שלמה וה' אהבו לכן עתה בא לתת טעם שמסבת שה' אהבו קרא שמו ידידיה ר"ל ידידו ואוהבו של הקב"ה והותר בזה ספק יו"ד:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.