עוד י"ל ונדקדק קודם דהוה ליה לומר אם ראית ת"ח שעשה עבירה אל תהרהר אחריו שמא עשה תשובה מאי אומרו בלילה וכפי הדרך הא' אמר לילה בהיות שאין הדבר ברור לו לפי שלא ראה אותו עשות העבירה בפועל כמכחול בשפופרת והנה הדבר לו כלילה שאינה מאירה אמנם כפי דרך זה נוכל לומר דכונת חז"ל לומר שת"ח שעשה עבירה בלילה אל תהרהר אחריו שהמתין עד היום לעשות תשובהאלא שמיד אחר עשות העבירה נחם תכף ומיד ועשה תשובה גמורה וזהו אומרו בלילה וביום ובעל המימרא עצמו מקשה שבודאי שהוא כן שמיד חזר בתשובה ולא המתין עד היום וזהו אומרו שמא סלקא דעתך שעשה עבירה בלילה והמתין עד היום ח"ו אלא שמיד בלילה חזר ודוק ושיעור הלשון כך הוא אם ראית ת"ח שעשה עבירה בלילה אל תהרהר אחריו לומר שהמתין עד היום שמא עשה תשובה אלא אימא שמיד בלילה עשה תשובה ולמדנו מן האמור שהעומד בנסיון כשבא עבירה לידו וניצול הוא בעל תשובה גמור אמנם לא שיביא אדם עצמו לידי נסיון:
מדרש האתמרי · פרק ו׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.