מדרש האתמרי · פרק ו׳, י״ג

וענין אומרו באותו פרק כלומר באותו זמן שאם אירע התשובה באותו זמן ממש שחטא ובאותו מקום הוא בעל תשובה גמור יובן בדחז"ל שיש מקום גורם הזנות כאומרם ז"ל שמקום שיטים גרם לישראל הזנות הרי שטבע המקום לסייע בזנות ולכן עתיד הקב"ה לרפאות לשיטים כדחז"ל ולכן מחוי ר"י שכדי שיהיה בעל תשובה גמור צריך שיהיה התשובה באותו זמן באותו מקום שברא תו ששם באותו מקום עלה העבירה בידו נראה שטבע אותו מקום לגרום ולסייע בזונות ולכן צריך שיבא במקום הגורם זנות וינצח יצרו ומה שמחוי שיהיה באותו פרק יובן במאמר חז"ל במסכת שבת דקנ"ו לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם כו' ונמצא שזה שעלה העבירה לידו לעשות באותו פרק הזמן סייע לו בעבירה שבסבת מזל השעה תקיף יצרו יותר ובדרך שכתב הרב מהר"ש יפה ז"ל ביפה עינים פ' האזינו דקע"ד ע"ד וזה כללות דבריו לכן כל אדם נידון כפי הכנת מזלו בעת חטאו וקרוב למשפט אחשורוש שלא היה דן אלא ע"פ חכמי האצטגנינות לראות אם כח המזל היה על החוטא להחטיאו כמ"ש בדרך אמונה ע"פ ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים עכ"ל וכונת הדברים לומר שמזל השעה מסייע לחוטא ואף שיש בידו לנצח את יצרו ולבטל מזלו מאחר שהוא בעל בחירה מיהו תקיף לו יצרו יותר לכן מחוי שאם אירע שעשה התשובה גם באותו פרק ובאותו מזל ושעה שחטא הוא בעל תשובה גמור בהיות המזל מסייע לו לעבירה ומבטל הוא חיוב המזל ונכון ודוק. ובזה יובן מאמר רז"ל במסכת ברכות די"ט וז"ל תנא דבי ר"י אם ראית ת"ח שעשה עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא ס"ד אלא אימא ודאי עשה תשובה הכונה יובן עם מה שאמרנו שמחוי רב יהודה שבעל תשובה גמור צריך שיזדמן לידו באותו פרק באותו מקום ולזה אמר אם ראית ת"ח שעשה עבירה בלילה כגון שראית שנתייחד עם אשה בבית שכפי האומדנא נראה שעשה עבירה או שראית בידו דבר איסור שזימן לאכול אל תהרהר אחריו ח"ו משום דשמא עשה תשובה וכדי שיהיה תשובה גמורה באותו פרק באותו מקום באותה אשה נתייחד עמה לעמוד בנסיון ולנצח יצרו ועתה מקשה שבודאי שהוא כן וכי שמא סלקא דעתך כלומר אתה מסתפק עצמך עליו שמא עשה תשובה אלא אימא שבודאי עשה תשובה ולכך ראית לו כך וכך ודוק: