אמנם נ"ל שדוד הבין שמה שלא ירד אוריה לביתו לשכב עם אשתו היה מסיבה שבא מן הדרך עיף ובהיות כן הוא סכנה כאומרם ז"ל בגיטין ד"ע הבא מן הדרך ומקיז דם והולך לבית המרחץ ומשמש מטתו מיד מת ומסיק בגמרא והוא שעשאן כסדרן ודוד מאחר שסבר שמה שלא הלך לביתו לשכב עם אשתו היה משום סכנה שבא מן הדרך הבין שנעלם מאוריה מסקנת הגמרא שצריך שיעשה כולם ולכן למד לו המסקנא ואמר הלא מדרך אתה בא ומדוע לא הלכת לביתך כלומר לא עשית אלא האחד שהלא מדרך אתה בא וא"כ מאחר שהוא אחד שעשית ולא הקזת דם ולא הלכת לבית המרחץ מדוע לא הלכת לביתך לשכב עם אשתך שאין סכנה כי אם כשעושה כולם זה אחר זה. (א"ה אחר המחילה רבה לא הבנתי כוונתו דהרי בלאו הכי הרי אוריה לא עשה כי אם א' והגמרא קא' שלשה). והשיב לו אוריה שכבר נודע לו ההלכה ולא היה מזה הטעם מה שלא היה הולך כי אם בעבור ישראל שהיו במליחמה:
מדרש האתמרי · פרק ה׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.