מדרש האתמרי · פרק ה׳, ח׳

אמנם נראה לפ' שאין ללמוד התשובהממנשה משום דיש מחלוקת בגמ' שם דחד אמר שהשיבו בתשובה וחד אמר שהשיבו למלכותו וגם כפי האומר שקבלו בתשובה אין ללמוד משם משום דיש פתחון פה לומר דשאני מנשה שקבל הקב"ה תשובתו משום שבא לפניו בטענת הניצוח כאומרם ז"ל בפרק חלק דק"א ע"א ת"ר ג' באו בעלילה ואלו הם קין עשו ומנשה כו' מנשה בתחילה קרא לאלוהות הרבה ולבסוף קרא לאלהי אבותיו ואמר אם עונה אותי טוב ואם לא כל אפיין שוין ולכן הוצרך ה' לקבלו וא"כ אין יחיד יכול ללמוד ממנשה דשאני מנשה שבא בעלילה וכל אחד אינו יכול לבא בעלילה ולכן גזר שיחטא דוד כדי שילמדו ממנו והותר ספק א' והטעם שנענשו אף שהיה גזרת מלך י"ל שדוד נענש על שהרג לאוריה בחרב בני עמון שהיה ע"ז שם חקוקה ונמצא שנתן פה לעובדי פסל לומר שע"ז שלהם גרם לנצוח. וכיון דאתא לידן נראה לפרש ענין אחד של דוד עם אוריה בשמואל ב' סי' י"א ויאמר דוד לאוריה לך לביתך ורחץ רגליך כו' וישכב אוריה פתח בית המלך כו' ויגידו לדוד לאמר לא ירד אוריה לביתו כו' ויאמר דוד אל אוריה הלא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת לביתך כו'. וקשה שהיה ראוי לומר מדוע לא ירדת לביתך דמה מגיד לו באומרו הלא מדרך אתה בא שהרי אע"פ שבא מדרך לא רצה להלוך לביתו ואם כן הי"ל לשאול ממנו הטעם בלבד מדוע לא ירדת לביתך: