ונחזור לענייננו שדור המדבר נענשו על אומרם אשר העלוך שעשיית העגל בלבד היה גזירת מלך אמנם לא מה ששתפו אותו לומר אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים אין זה כי אם מרוע לבבם (א"ה לא זכיתי להבין דבריו הקדושים דהרי אמרינן בפ"ד מיתות דס"ג אר"י אלמלא וא"ו שבהעלוך נתחייבו ישראל כליה כו' כתנאי כו' א"ל רשב"י והלא כל המשתף ש"ש וד"א נעקר מן העולם אלא כו' וכתב מהרש"א שם שאף רשב"י אזיל ומודה לת"ק דכופר בעיקר גרע טפי ואולי שכונתו לומר כפי מה שהוא עתיד לתרץ בסמוך מיניה ודוק):
מדרש האתמרי · פרק ה׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.