מדרש האתמרי · פרק ה׳, ז׳

אך יש לדקדק באורך במאמר זה ספק א' דלמה חטא דוד שהרי היה בלי צורך משום שיש ללמוד ממנשה שלא הניח ע"ז שלא עבדה ואח"כ קבלו הקב"ה בתשובה ויעתר לו כו' וקבל תפלתו (א"ה המב"ח איני מבין דבריו בזה דהרי מדוד עד מנשה עברו כמה שנים ואי קשיא ה"ק דהיינו יכולים ללמוד מקין ומראובן וכמ"ש המפרשים גבי ר' ודוק) גם במ"ש אומרים להם לכו אצל ציבור הוא דבר בלי צורך כי אנשי ננוה הם ראיה בדבר והם יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה עמהם להפליא מוירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם אלהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם (א"ה במ"ש הרב ז"ל כי אנשי ננוה הם ראיה בדבר גם בזה איני מבין דבריו דהרי מדור המדבר עד ננוה רב המרחק ביניהם) ספק ב' מאחר שהם חטאו בגזרת האל יתב' כמו שפירש רש"י ז"ל שגזרת מלך היה שיחטאו כו' נמצא שהיו מוכרחים במעשיהם ולמה נענשו עונש גדול אשר לחרב לחרב בין באותו דור בין בכל דור ודור שעדיין פוקדו על בנים ועל בני בנים שנאמר וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם ולמה יענשו העונש הגדול הזה מאחר שלא חטאו ברצונם אלא גזרת מלך היה ובחיבור פירוש הפרשיות אשר לי הארכתי בתשובה ע"ז ועתה לא אשוב ריקם ספק ג' שכל זה ללא צורך שהרי ידענו דרכי התשובה מן התורה ומן הנביאים שנא' ושבת עד ה' אלהיך כו' ונאמר יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ונאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך וכמה פסוקים יש בין ליחיד בין לרבים וזיל קרי בי רב: