מדרש האתמרי · פרק ה׳, ו׳

אמנם נראה לישב זה עם מאמרם ז"ל במסכת יומא פ' הממונה דל"ה ע"ב ת"ר עני ועשיר באין לדין לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אמר עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו כלום היית עני מהלל וכן לעשיר דנין עם רבי אלעזר בן חרסום ולרשע עם יוסף כו' וקשה גם הכא הקושיא עצמה שאותם שהיו קודם הלל ויוסף ור' אלעזר ב"ח היכי דנין אותם כי לא היה להם ממי ללמוד ועוד יש לדקדק בסוף המאמר שאמר נמצא הלל מחייב את העניים ויוסף רשעים ור"א ב"ח לעשירים דקשה שכבר אמר בפי' שלעניים דנין עם הלל למה חזר לומר נמצא הלל מחייב את העניים כו'. אמנם נראה שבעל המאמר הרגיש ל הקושיא שהקשיתי לאותם שהיו קודם הלל מהיכן למדו ולכן חזר לומר נמצא הלל מחייב העניים כו' לומר שמ"מ בין לאותם שהיו אחר הלל בין לאותם שהיו קודם הלל דנין אותם ג"כ עם הלל והענין שאם טוען אותו שהיה קודם הלל שהיה עני מ"מ עונשים אותו שאע"פ כן היה לו לעסוק בתורה ואין לומר שלא היה לו ממי ללמוד שהרי הלל מעצמו למד ולא למד מאחרים כלום וכן יוסף ור"א ונמצא שעונשים אותם על שלא עשו מעצמם כהלל ואלעזר ויוסף שלא למדו מאחרים באופן שהלל מחייב גם לאותם שהיו קודם ממנו בהיות הוא שלא למד מאחרים ודוק גם בנדון זה של דור המדבר ודוד יש מקום להענישם לאותם שהיו קודם דור המדבר וקודם דוד אע"פ שלא היה להם ממי ללמוד משום שהיה להם לעשות מעצמם תשובה כשם שעשה דוד מעצמו כו' ודו"ק: