אמנם נ"ל לפ' במאמרם ז"ל ביומא דפ"ו גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה וכיון דאתא לידן יש לדקדק דהוה ליה למימר גדולה תשובה שמביא את הגאולה מאי שמקרבת אמנם יובן בדחז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף עוד נקדים שידוע שהקב"ה חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ומחזיר הנשמות בזה העולם לתקנם ונמצא עם זה שנשמת האדם רשע מונע מלהוציא נשמה שבגוף משום שבמקום נשמתו החוזרת לזה העולם היה יכול הקב"ה לשלוח נשמה שבגוף אבל אם חוזר בתשובה וימות זכאי במקום נשמתו שולח נשמה אחרת משום שהוא מת צדיק ואין צורך להביאו לזה העולם פעם אחרת ולזה אמר גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה שבעבור שמת זכאי גורם להוצאת נשמות שבגו' ומקרבת הגאולה ובזה נבא לעניינינו שבהיות התשובה מקרבת הגאולה נמצא שגם מארכת ימיו ושנותיו של אדם משום שאז והנער בן מאה שנה ימות ולזה אמר גדולה תשובה שמארכת ימיו ושנותיו של אדם:
מדרש האתמרי · פרק ה׳, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.