מדרש האתמרי · פרק ה׳, כ״ג

ונחזור לענין הפסוק אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו הצילני מדמים אלהים כו' ושמעתי משם פה קדוש מדבר שידוע מאמרם ז"ל שהמלבין פני חבירו כאילו שופך דמים לכן היה מתפלל דוד שלא יבא תקלה על ידו להלבין פניהם לאותם שמוכיח להם ללמדם דרך תשובה וז"א אלמדה פושעים דרכיך כו' אמנם הצילני מדמים אלהים שלא אהיה שופך דמים ע"י הלבנת הפנים עוד י"ל הצילני מדמים שלא יקום עלי איזה פושע להורגני בעת שאני מוכיח אותו עוד י"ל וחטאים אליך ישובו ידוע שמהעבירה נברא שטן אחד ועומד לפני הקב"ה לקטרג עליו ובזה פי' המפרשים ז"ל גבי תשובת דוד כששב גם ה' העביר חטאתך לא תמות כלומר העביר חטאתך ממש שהוא השטן הנעשה מהעבירה העבירו מלפניך שלא יקטרג ובזה לא תמות כו' ובהיות שהעבירה נעשית מצוה כשחוזר נמצא שהשטן נעשה מלאך לזה אמר אלמדה פושעים שהחטאים שהם אותם השטנים הנעשים מהעבירות אליך ולפניך ישובו ועומדים לקטרג עליו וכשישמע כן יחזור בתשובה אז אליך ישובו כלומר אלמדה להם שכשיחזור נעשה מלאך ועומד לפניו עוד י"ל בהיות שדרכיו שלהקב"ה נראים עמוקים לעינים בהיות צדיק ורע לו רשע וטוב לו אמנם באמת שהן הנם ישרים למבין ובהיות שבחוש הראות נראה שאינן ישרים הוצרך הכתוב לומר כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול כלו' אע"פ שתראה כל דרכיו משפט וצדיק ורע לו דע כי אל אמונה ואין עול אמנם הרשע שאינו מבין אותם נעשה פושע ואומר דלית דין ולית דיין ח"ו ולכן אמר דוד אלמדה לרשעים ענין למה נראים פושעים דרכיך וצדיק ורע לו ואגלה להם תשובת הגמרא צדיק ורע לו צדיק בן רשע ובראותם כן שדרכיך ישרים כפי האמת אע"פ שבחוש העין אינם ישרים ח"ו ובזה ביודעם סוד הענין החטאים הללו אליך ישובו ונכון ודוק: