אך יש לדקדק בענין המאמר איך מביא ראיה מדוד שלעולם אל יעמוד עצמו לידי נסיון שהרי דוד שלא עמד אין שום ראיה כלל משום שדוד לא עמד משום דלא לימרו כו' ועוד שגבי דוד היה גזרה שיעשה העבירה כדי שילמדו ממנו תשובה כדחז"ל ועם זה פי' מאמר ירבעם מי בראש כו' עיין במדרש אליהו. ועוד קשה בזה דבמס' ע"ז (די"ז) גבי מעשה דרבי חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחא מטו להני תרי שבילי חד הוה פצי אפתחא דע"ז וחד פצי אפתחא דזונות אמר ליה חד לחבריה ניזיל אפתחא דע"ז דנכיס יצריה אמר ליה אידך ניזיל אפתחא דזונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא ע"כ וקשה דלמה הביאו עצמן לידי נסיון משמע דיכול אדם להביא עצמו לידי נסיון שהרי ר' יוחנן ורבי יונתן הביאו עצמן ועוד קשה שאם אין אדם יכול לעמוד לידי נסיון ולכן אל יביא אדם עצמו לידי נסיון איך אמרו ז"ל במ"א (ביומא דפ"ו ע"ב) איזהו בעל תשובה גמורה מחוי ר' יהודה באותו פרק באותו מקום באותה אשה והן אמת שהכונה לומר שאם בא האשה לידו ולא נגע בה זהו תשובה מעולה אמנם נפיק מזה חורבה דהעושה תשובה כדי שתהיה תשובתו מעולה יביא עצמו לכתחילה לידי נסיון:
מדרש האתמרי · פרק ה׳, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.