מדרש האתמרי · פרק ד׳, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עוד נראה לפרש שהביא משל מן החיטים לרמוז כשם שהחיטים הם סיבה לחיות האדם ובסבתו הוא בריא וחזק ובמניעת אכילת החטה ממנו יחלוש וימות ויגוע כן המילה סיבת בריאותו והרחקת הנגעים ממנו כאומרם ז"ל (בנדרים פ"ג דף ל"א) גדולה מילה שדוחה את הנגעים ורש"י ז"ל פי' מה שפי' אמנם נוכל לפרש שהכונה שבסיבת המילה בהסרת אותה קליפה נרחקים ונדחים ממנו הנגעים הרי שהמילה סבת חיותו כסבת החיטה היות סבת חיות האדם כדפרישית עוד אפשר שהביא מחטים בהיות ראש כל המינים ומוקדם בשבע מינים ארץ חטה ושעורה כו' ועיין במאמר זה בס' בית נאמן:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.