ונחזור אל הענין אשר בעבור היות התינוק מסוכן למולו לשלושה ימים צוה למולו לשמונה אף שמשום חיבוב וגודל המצוה היה ראוי למולו לג' אשר עם זה פי' הרי"ף ז"ל במאמר הובא בתנחומא סדר תצוה ילמדנו רבינו קטן לכמה נימול כך שנו רבותינו קטן נימול לח' ימים מה טעם כשם שמל אברהם אע"ה ליצחק אמר רשב"י בא וראה שאין חביב לפני האדם יותר מבנו וכל כך למה אמר רבי יצחק כדי לעשות רצון קונו הוא רואה בנו שופך דם ממילתו ומקבל עליו בשמחה אמר רבי חנינא בן דוסא ולא עוד אלא שהוא מוציא הוצאות ע"כ וק' דמה שואלים התלמידים קטן לכמה נימול דזיל קרי בי רב וביום הח' ימול בשר ערלתו ועוד למה לא השיב להם הרב מן התורה והשיב להם מדברי חז"ל ועוד מה כונת שאלתם ומה טעם ועוד מה השיב לשאלתם כשם שנימול יצחק כי הם לא שאלו מנין כדי להשיב להם כשם שנימול יצחק וא"כ כיון ששאלו טעם עדיין הקו' במקומה עומדת דמה טעם נימול יצחק לח' ועוד דעל מה בא רשב"י לומר בא וראה ועוד מה כונתו של ר' חנינא לומר ולא עוד אלא שהוא רואה את בנו שופך דם דם כו':
מדרש האתמרי · פרק ד׳, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.