ונחזור לענין שהתורה ושלשה אותיות באו להעיד על חרבן המקדש כנגד ארבע עבירות שהם עון המרגלים עון שנאת חנם אחיו ביוסף עון העגל עון ערב רב שקבלו והם כנגד ארבע יסודות שבאדם עון המרגלים נענשו בתולעים יוצאים מלשונם אל טיבורם ומטיבורם חוזרים אל לשונם תוך פיהם תוך גרונם וזהו חנק בעון שנאת חנם אחיו ביוסף נגזר על עשרה הרוגי מלכות בכל דור הרי הרג בעון העגל השקה להם משה רבע"ה מים ומתו הרי שרפה שהשקה מים ועפר מהעגל אשר שרף חנק בעון ערב רב:
מדרש האתמרי · פרק ל״א, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.