מדרש האתמרי · פרק ל״א, ל״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה תראה שאדם הראשון שחטא באכיל' העץ גרם לו מיתה ולבאי' אחריהם ועם המיתה אדם נידון בארבע מיתות בית דין סקילה עם מה שמשליכים אותו על גבי קרקע שרפה שאין אדם מת בעולם באיזה חולי או מיתה שיהיה אם לא יקדים לו קדחת ואפילו למי שהורגים אותו מיד באותו רגע עולה לו קדחת הרג שנהרג בחרבו של מלאך המות חנק בשחיטת הסימנים ובאיוב שהיה שורש אדם הראשון נתקיימוארבעה אלו סקילה ויקח לו חרש להתגרד בו שרפה שלהבת השחין הרג אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש שנעשה בשרו כאדם ההרוג שנבאש על פני השדה לעיני השמש בפני עובר ושב וזהו אומרו לבש בשרי רימה וגוש עפר כו' חנק ותבחר מחנק נפשי:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.