והנה למ"ד מצותיו התיר הנה תשובת ישראל שלא היו מצווין בע"ז במקומה עומדת דמה איכא למימר ליכא מידי כו' שהרי באותו זמן גם לבני נח מותר אבל למ"ד ממונם התיר ודאי חטאם חטא ואיתא במדרש ופרש"י ז"ל תחילת התורה למה פתח מבראשית ולא מהחדש הזה כו' אלא מפני אומות העולם שלא יאמרו ליסטים אתם שלקחתם ארץ ז' עממים לפיכך פתח בבראשית לומר שהעולם ומלואו של הקדוש ברוך הוא וברצונו נתן וברצונו נטל וזה ליכא לאוקמי אלא למ"ד מצות התיר דלמ"ד ממונם התיר ודאי דלא יאמרו ליסטים אתם שגזלתם שהרי ממונם הפקר והנה כאשר באה הבי"ת להעיד בישראל שעע"ז בא אברהם לדחות' שהיא טועה בדבר ואמר לה בי"ת אתה באת להעיד בבני שעברו על התורה ותיפוק שיש להם תשובה נצחת שלא היו מצווין ואי משום דליכא מידי הא ראה ויתר כמ"ד ז"מ התיר אלא ודאי סבורה אתה כמ"ד ממונם התיר ותדע לך שטועה אתה כי הרי בני מוזהרים בחמשה חומשי תורה ואתה נתונה בראש בראשית ברא אלהים וקשה למה אתה נתונה בראש היה לו להקב"ה לפתוח מהחדש הזה לכם אלא ודאי שהטעם הוא שלא יאמרו ליסטים אתם ואם איתא כמאן דאמר ממונם התיר מאי לסטים שייך גבייהו אלא ודאי ראה ויתר גוים כמ"ד ז' מצות התיר וא"כ תשובת ישראל שלא היו מצווין בסיני תשובה נצחת היא ואיך אתה באת להעיד בבני מיד עמדה הבית לצד אחד שראתה שעדותה מוכחשת והדין עם אברהם:
מדרש האתמרי · פרק ל״א, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.