מדרש האתמרי · פרק ל״א, כ״ד

ולעד"נ יובן בדחז"ל שהעולם בענין הבריאה היא מתמוטטת והולך עד שברא הקב"ה את התשובה נמצא שמעשה בראשית נתייסד על התשובה ובאות אלף בית רמוז ענין קבלת התשובה כי אות האלף רמז לאחדותו יתברך ועי' בדרוש האותיותדלעיל והבית שהיא בי"ת בפתח פתוחה תמיד בלי דלתים ובריח רמז שאפילו מי שכפר באלף שהוא בהקדוש ב"ה הרי הבית פתוחה שיכנסו שם כל השבים שאין דבר שיעמוד בפני התשובה ולכן התורה התחילה בבית שהיא הפתח המוכנת לקבל השבים ועומדת בראש אות הבית בענין הבריאה בהיות שעיקר יסוד הבריאה הוא בעבור התשובה ונמצא שאף על פי שישראל יעשו תשות כח ויעבדו ע"ז שכפרו באחדותו ית' מאחר שעושים תשובה אין להענישם ולכן כשבאה הבית להעיד על ישראל בעת צרתם על שעבדו ע"ז והמירו את כבודו בתבנית שור אוכל עשב אמר לה אברהם בתי את מוכחשת מינך ובך שבהיות שבאתה להעיד על ישראל על שעשו העגל אף על פי שעשו תשובה מיד ביום הכפורים שנצטוו נראה שהתשובה אינה מועלת כלום ואינו כן שהרי את נתונה בראש התורה והטעם הוא להראות פתח הבית לאסוף בתוכה כל השבים בהיות שבריאת העולם נתייסד על התשובה וא"כ אם אתה מעיד שעשו העגל אף על פי שעשו תשובה את מכחשת עצמך כששמעה כן עמדה לצד אחד כי ראתה כי עדותה מוכחשת. עוד יש לפרש בהקדמה שהקדמתי בדרושים הקודמים שהעגל שעשו ישראל גרם שמשה קבל התורה שנצח למלאכים וכי ע"ז יש ביניהם שהרי היו יכולים המלאכים לומר גם אין ביניים ע"ז כי כשעמדו בסיני פסקה הזוהמא אלא כיון שלמטה עשו ישראל העגל לא יכלו לענות כן ועשיית העגל גזרת מלך היה כדחז"ל מס' ע"ז כדי שילמדו תשובה ואפשר ג"כ שבעבור שיקבלו התורה היה גזרת מלך העולם: