ובזה נבא לתי' הקושיא לעולם שתחילת דינו של אדם הוא אם נשא ונתן באמונה אמנם באמת שקודם מלמדים אותו כל התורה ואח"כ פוסק הוא בעצמו עונש מי שלא נשא ונתן באמונה וז"א כאן אין תחילת דינו של אדם אלא על ד"ת כלו' אין תחילת דינו של אדם שמתחילים לדונו בעונשו על שלא נשא ונתן באמונה אלא על ד"ת שקדמו ללמד לו תורה כדי שהוא בעצמו יגזור הדין ולעולם שתחילת הדין הוא אם נשא ונתן באמונה ונכון ודוק:
מדרש האתמרי · פרק ל׳, מ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
