מדרש האתמרי · פרק ל׳, מ״א

עי"ל דלעולם תחילת דינו של אדם על ד"ת למי שיודע תורה שואלים ממנו אם למד לשמה או שלא לשמה לקנטר ולמי שמעולם לא למד שואלים ממנו אם נשא ונתן באמונה וזהו כדי לתופשו על ד"ת שידוע שכל מי שהוא עם הארץ א"י לשאת ולתת באמונה משום שכל הרוצה להתחכם יעסוק בדיני ממונות וזה אינו יודע ללמוד נמצא שאפי' שטבעו לשאת ולתת באמונה אי אפשר אם אינו יכשל כדרך ולא עם הארץ חסיד וכשתופשים אותו על שלא נשא ונתן באמונה אומרים לו זהו גרם לך על שלא עסקת בתורה לעסוק בדיני ממונות להתחכם ולידע ולהבחין בין האמת והשקר ונמצא שאין תחילת דינו של כל אדם בין תלמידי חכמים בין עמי הארצות אלא על דברי תורה עוד נוכל לתרץ שמה שאמר נשאת ונתת באמונה ר"ל באמונת התורה אם למד לשמה והיינו על ד"ת אלא שבמקום אחד אמר סתם אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה ובמקום אחר פירש שתחילת שאלתו על ד"ת היינו אם נשא ונתן באמונה במלחמתה של תורה. עי"ל כמאמר הזה"ק והנורא שבכה רשב"י ע"ה על זמן הגאולה מי יעמוד מפני סכנת האמונה ע"כ. ועכשיו יובן כונת חז"ל ששואלים לאדם נשאת ונתת באמונה כלומר בעודך בחיים שצפית לישועה אם נשאת ונתת לעמוד באמונת האלהות אשר עתיד מלך המשיח לפרסמו שעתה בעונותינו נסתר ממנו כדכתי' ואנכי הסתר אסתיר פני כו' וכתיב ימים רבי' לישראל ללא אלהי אמת כו' מפני שאין אנו מכירי' אלהותו ומלך המשיח יפרסמו שהוא עתיד להכירו כדחז"ל במדרש פרשת נשא ארבעה הכירו את הקב"ה מעצמן אברהם ואיוב וחזקיה ומלך המשיח ואז כשיפרסמו המלך המשיח רבים יחלקו עמו כמו שחלקו עם מרע"ה במדבר ועל זה ירבה אותותיו ומופתיו ורבים מבני עמנו ילכו ויתחברו עם אה"ע וזהו סיבת אבודם כשם שנאבדו כמה מישראל בימי מרע"ה על שמרדו בו והכל היה על קבלת האלהות שגילה להם ולא היו רוצים לקבל אע"פ שהרבה על אותות ומופתי' כי לא שוטים היו למרוד על משה אחר מה שראו אלא שבהיות שהיה מזכיר להם דבר שלא ידעו שנשתכחו מהם אלהי אברהם ועכשיו היה מודיע להם אלהי אברהם היה קשה להם לקבלו כי לא היו מאמינים אותו כי זה שמודיע להם היה אלהי אברהם והיו מורדים בו והיה סיבת אבודם מן העה"ז ומן העה"ב כמו שדרשו ז"ל במוציאי דבת הארץ וימותו מוציאי דבת הארץ וימותו בעולם הזה במגפה לפני ה' לעולם הבא כן יהיה בימות המשיח: