ובזה יובן מאמר רז"ל בפ' התכלת דמ"ג ע"ב ת"ר חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה בפתחיהן ועליהן אמר דוד שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך ובשעה שנכנס דוד למרחץ וראה שעמד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה כיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו ואחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר למנצח על השמינית מזמור לדוד על המילה שניתנה בשמינית ראב"י אומר כל מי שיש לו תפילין בזרועו ותפילין בראשו ומזוזה בפתחו הכל בחזוק שלא יחטא שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואומר חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם עכל"ה וי"ל דלמה נצטער דהע"ה כשהיה במרחץ בלא מצות שהרי באותה שעה היה פטור מהמצות בהיותו במקום מטונף שאין ראוי לקיימם ב' דלמה אמר שירה על מצות מילה יותר משאר מצות ג' דלמה נזכר מהמילה ולא ממצות הפאה ד' וכי בדבר הדבוק עם האדם שייך שכחה שאומר כיון שנזכר חמישי דהול"ל כיון שנזכר במילה נתישב דעתו מהו במילה שבבשרו שבודאי שבבשרו היה ו' דלא אמר על השמיני כלישנא דקרא וביום השמיני ימול כו' אלא על השמינית:
מדרש האתמרי · פרק ג׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.