אמנם הוא אשר דברנו ונקדים קודם מ"ש הרמב"ם בפ"ו מה' יסודי התורה וז"ל כתב אלף למ"ד מאלהים יו"ד ה"א מהויה אינו נמחק אבל הכותב שי"ן דל"ת משדי ה"ז נמחק ט"כ וטעמא משום ששי"ן דל"ת אינו שם בחיסרון היו"ד שנשאר שד ולכן בהיות בגופו חקוק שם שדי אם היה משליכו אברהם עם השם שלם שהוא שם שדי שחקוק בגופו של אדם גהינם לא היה שולט עליהם בהיות השם של שדי עליו והוא מן השמות שאינן נמחקים ואיך היה רשות לגיהנם למוחקו ולכן מכסה המילה שהיא היו"ד ונשאר שד והרי אם כתב שי"ן דל"ת משדי הרי נמחק משום שנשאר שד שאינו שם ולא חצי השם ובזה שמעתי משם קדוש א' מדבר שזהו כונת רז"ל בגמרא ר' פ' שהיה בשעת הזיווג עם אשתו כאלו כפהו שד דלמה אמרו שד ולא שם אחר של מזיק אמנם הוא אשר דברנו דשם שדי רשום בגופו של אדם ובהסרת היו"ד נשאר שד ובשעת המעשה מכסה היו"ד ולא נשאר לחוץ כי אם שד לכן אמר כאלו כפהו שד ודוק ונכון:
מדרש האתמרי · פרק ג׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.