אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחנישלה יובן בדחז"ל ושוב יום אחד לפני מיתתך שכשאדם חושב תמיד שמחר ימות שהיום כאן ומחר בקבר לעולם אינו חוטא ובזה אינו רואה גהינם כמו שפירשתי במקום אחר משום רבי ומורי בפ' ואתם הדבקים שאמר משה רע"ה לישראל אם תרצו להיות דבוקים בה' אלהיכם דעו כי חיים כולכם היום ומחר בקבר וז"א כאן אך אלהים בודאי שיפדה נפשי מיד שאול כשאני חושב תמיד כי יקחני סלה שסלה בכל רגע אני חושב שהיום אני כאן ומחר יקחני ובזה אלהים יפדה נפשי מיד שאול עי"ל אך אלהים יפדה נפשי משאול הוא גהינם כשיקחנה ועוזרני סלה כדרך אלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו וכונת דוד לתלות כל הגדולה בהקב"ה שבעבור שיקחני סלה עמו ולא עזבני זהו הטעם שלא חטאתי וא"כ טובתי על הקב"ה:
מדרש האתמרי · פרק כ״ט, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.