מדרש האתמרי · פרק כ״ט, י׳

עי"ל יפדה נפשי מיד שאול כשיקחני עמו סלה ולא יחזרני בגלגול בזה העולם וכן פי' שארי כמה"ר אברהם אפומאדו נר"ו עוד פירשתי בדחז"ל מס' ע"ז (פ"ק ד"ד) משל למלך כו' לאוהבו גובה מעט מעט וזהו אך אלהים יפדה נפשי מגהינם כי יקחני סלה שגובה ממני מיד בזה העולם. עוד יש לפרש אומרו מיד שאול שהעבירה נעשה שטן ובמות האדם נמסר ביד השטן וזהו השאול שלו וזהו אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול מיד דייקא מיד העבירה שהיא שאול שלו ובמקום אחר פירשתי דזהו ואין אתה בא לידי עבירה לידיו של עבירה ממש שהעבירה נעשה שטן כמדובר. אל תירא כי יעשיר איש כי ירבה כבוד ביתו יובן בדחז"ל (ערובין פ"ח דפ"ו ע"א) רבי היה מכבד עשירים כו' תנו כבוד לבר מנה כו' ופירוש הכותב בעין יעקב זהו תכלית כונתו שהיה מכבד לאותה עשירים שהיו צדיקים והיה תועלת מהם כו'. באופן שהעשיר שאין ממנו שום תועלת אין ראוי לכבדו משום עשרו שאם הוא עשיר מה הנאה יש לזולת מאנשי ביתו שנהנים ממנו שיכבדו לו לזה אמר אל תירא ואל תחת כי ש ש יעשיר איש מאותו איש שיעשיר לעצמו שאין תועלת לזולת ממנו משום כי ירבה הוא כבוד ביתו ואנשי ביתו שיכבדוהו ולא אתה וראה דעת הכסיל הזה שאע"פ שיודע כי לא במותו יקח הכל לא יורד אחריו כבודו טח כל זה אינו מועיל לאחרים אמנם כי נפשו בחייו יברך ויודוך כי תטיב לך כלומר אימתי נפשו של העשיר הזה בחייו יברך שכולם מברכים אותו בחייו ויודוך גם אחר מיתה כי תטיב לך וכיון שהטיב עמך או ראוי לכבדו ולשבחו שכופר נפש איש עשרו לפדות נפשו מיד שאול סלה ע"י הצדקה שעושה בממונו. ועוד לו בזכות הצדקה שיאריך ימיו ותבא עד דור אבותיו אמנם אם מתגאה ואומר שרוצה להיות חי לנצח כחירם וכדומה אז לא יראה אור אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו כלומר כל אדם שביקר שנשתנה מזלו לטוב או לרע מסיבת שביקרו בפנקסו והוא לא יבין לומר זה הטוב שבא לי הוא בשביל מצוה או זה הרע שבא עלי הוא בשביל עבירה אלא שנופל הדבר על מקרה אז נמשל כבהמות שאינן מבינים ונדמו כבהמות והדבר בהפכו. ועיין בפי' התהלים אשר לי ושם הארכתי בפי' מזמור זה: