ונחזור לביאור המזמור אמר זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה והכונה הרשע אע"פ שעושה רק רע כל היום מסבת יצרו אבל מודה בלבו בענין הטוב שהוא טוב לזה אמר זה דרכם של בעלי תשובה ועושה המצות כמו שאמרנו דמעשיו של אדם הטובים מועיל לאדם בסופו כסל למו הוא כסילות להם לרשעים ואומרי' שהוא כסילות ושטות וכל זה כדי לעשו' רצון יוצרם אמנם ואחריהם בפיהם ירצו סלה כלו ואחריהם של עושי' התשוב' אומרי' בפיהם ומודים שהענין הטוב וירצו הם סלה ענין המצות אלא שלפנים אינם מודים בדבר כדי לעשות תאוות יצרם ודוק. עי"ל בענין קרח שהוא בגהינם ואומרים בפיהם הוא ועדתו משה אמת ותורתו אמת ואנו בדאים לזה אמר זה דרכם של רשעים שחוטאים כסל למו משום שאחריהם שהוא אחר מיתתם מודים בפיהם בעל כרחם וזהו בפיהם ירצו סלה:
מדרש האתמרי · פרק כ״ט, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.