מדרש האתמרי · פרק כ״ט, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עי"ל כלו בשמותם שאינם זוכים לציון על קבריהם ובהיות שהם ציון כמו עלי אדמות לפי שבהיות שמו חקוק בקברו מזכירים אותו תמיד אמנם אלו כלו בשמותם עלי אדמות שיכלו שמותם על האדמות בהיות שאין שמותם על קבריהם ודוק אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו אמרו ז"ל כל מעשיו של אדם נחשבים בסוף אם היה כל ימיו רשע והיה צדיק באחרונה הרי זה צדיק גמור והדבר בהפכולזה אמר כשאדם ביקר שלו בל ילין כלומר שאינו מת ביקרו ממעשיו הטובים שעשה אלא שהרשיע בסופו אז נמשל כבהמות נדמו ונכרתים בגהינם לפי שכל מעשיו של אדם נחשבים בסופו:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.