עי"ל במאמרם ז"ל גבי איוב על פסוק כי על זה בחרת מעוני ששאל הקב"ה לאיוב על עוני או יסורין וקבל עליו יסורין ולא עניות. וידוע שאחר שקבל עליו איוב היסורים בבואם אליו התחיל לצעוק זעקה גדולה ומרה וניחם על מה שבחר ביסורין שאסלדה בחילה ולכן השלמים שואלים זה לזה חביבים עליך יסורים כלומר חביבים עליך יסורים ולא עניות או עניות ולא יסורים והשיב לא הם ולא שכרם שהוא העושר שיותר טוב רוצים בעניות ולא ביסורים אף על פי שבהיות להם יסורים יש להם שכר שהוא העושר עם כל זה אין בוחרים ביסורין והטעם שהיסורים מבטלים לאדם מת"ת מה שאין כן העניות שכיון שמוצא האדם פת ומלח ומים במשורה יש קיום בנפשו לעסוק בתורה והרגל טבע שני כמאמר התנא פת במלח תאכל וכו' ואם אתה עושה כן אשריך בעולם הזה שהרגלת במיעוט ובהיות כן אין יחסר לעולם ממך פת לחם כי לא דבר יקר הערך הוא וענין הב לי ידך משוה וכאלו שניהם כאחד וכל זכיות שיש בזה כאלו הם של זה בהיותם שניהם אחד ובהיותם בו זכיות הרבה היה מתרפא. עי"ל קרוב לזה שבנגיעת היד היה שואף זה שפע מזה ושפע החיות וגדר הבריאות של זה היה יורד גם לזה והיה מתרפא והוא נמשל הזכוכית שנותנים לעין השמש ומוריד אש מלמעלה למטה ונמצא שזכות הזכוכית גורם לחברזה לזה ולשאוף ממה שלמעלה ודוק. אמר ליה מפני מה אתה בוכה אי משום מזוני לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות קשה טובא דאיך עלה בדעתו שהיה בוכה בעת מיתתו על העניות שעבר אדרבה מה שעבר עבר ויש לו שכר הרבה עליו ואיך יתכן שהיה בוכה רבי אלעזר על מה שלא אכל ושתה בעולמו ברבוי מזונות ולא אסף כסף וכמו שפירש רש"י ז"ל משום מזוני שאינך עשיר ועוד להבין אומרו להאי שופרא דבלי בארעא והשיב לו רבי יוחנן על דא ודאי קא בכית וכי לא מתו בעולם יפים יותר ממנו כיעקב ורב כהנא:
מדרש האתמרי · פרק כ״ט, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.