ואלך למאמר המוצב בפתח הדרוש ר' יוחנן על לגביה רבי חנינא אמר ליה חביבין עליך יסורין א"ל לא הם ולא שכרם אמר ליה הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה ואמאי לוקי רבי יוחנן אנפשיה דהא רבי חייא כו' ר' אלעזר חלש עאל לגביה רבי יוחנן חזא דהוה קא גני בבית אפל גלייה לדרעיה ונפל נהורא חזייה דהוה קא בכי רבי אלעזר אמר ליה אמאי קא בכית אי משום תורה דלא אפשת שנינו א' המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים ואי משום מזוני לא כל אדם זוכה לב' שולחנות א"ל להאי שופרא דבלי בארעא קא בכינא אמר ליה על דא ודאי קא בכית ובכו תרוייהו ע"כ כונת אומרם ז"ל בכל מקום חביבים עליך יסורים נראה שבהיות שיש צדיקים רוצים לסבול עונות הדור למען לא יקרב נגע באהלם ולכן שואלים אלו לאלו הצדיקים והשלמים חביבים עליך יסורים שבנגיעת יד ליד היה כדרך יחוד וחיבור כלומר חביבים שיהיה עליך דייקא יסורים הראוים לבא על הדור בעבור חטאתם שיהיו עליך כדי למחול להם ובהיות אתה מסובלי עונות הדור שכר כל הדור עליך והשיב לא הם ולא שכרם הכונה בתשובה הזאת שהלואי לא יהיו הדור הזה בעולם כלומר שהן אמת שרוצים לסבול יסורים קשים כמות כדי למחול על הדור אמנם אל יחשוב האדם שרוצים השלמים שיהיה הדור חייב כדי לסבול יסורים בעבורם ולקבל שכר כולם ח"ו שהלואי לא היה הדור הזה בעולם ואינם רוצים בשכר:
מדרש האתמרי · פרק כ״ט, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.