ובזה נבא לכונת קושית רבי יודאי ר"ע לית ליה זכות אבות כלומר כפי מה שאמרת שהשבטים שהם עשרה הרוגי מלכות לא נכנסו חיים בג"ע בעבור מה שעשו עם אביהם כדפרישית והלא ר"ע שנכנס במקום השכינה אינו במקום שום שבט ונמצא שהוא לא נכנס בכל צער אביו לפי שנכנס במקו' השכינה מהטע' שאין בו זכות אבו' כשם שגרמו זכות לאלו כך גרמו גלות לשכינה שאז אין לה מגרמה כלום א"כ למה מת ר"ע באותה מיתה משונה שראוי שיכנס חי בג"ע שהוא לא ציער לאביו שהוא לא נכנס במקום שום שבט כי אם במקום השכינה. והשיב לו ומבני יששכר יודעי בינה לעתים והוא בדרך צחוק כדרך כך עלה במחשבה כדחז"ל שראה משה לר"ע שהיו סורקים בשרו ואמר זו תורה וזו שכרה והשיב לו הקב"ה כך עלה במחשבה ג"כ בדרך זה השיב רבי עזריה לר' יודאי בדרך צחוק ומבני יששכר יודעי בינה כלומר דבר זה צריך התבוננות גדול ומי יבא בסוד ה'. או רמז לו ומבני יששכר כלומר בעולם הגשמות תדע ותבין קושיא זאת כשתעמוד עם בני עולם הנשמות שיש להם יש שכר כדכתיב להנחיל אהבי יש וזהו יששכר יש שכר אז תדע זאת:
מדרש האתמרי · פרק כ״ח, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.