ובזה שאמרנו שר"ע נכנס במקום שכינה יובן מאמר בברכות פרק הרואה דס"א ע"ב בענין ר"ע בשעת מיתתו יצאת בת קול ואמרה אשריך ר"ע שאתה מזומן לחיי. העה"ב דקשה דבלאו הכי היה מזומן לעה"ב בלי שום עונש כלל. אמנם יובן עם קו' אחרת שיש בענין דאיך אמר ר"ע לתלמידיו בשעת מיתתו כל ימי הייתי מצטער כו' בכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו דקשה שאין אדם יכול להתפלל שהקב"ה יביאהו לידי נסיון כמו שתקנו אנשי כנסת הגדולה לומר בכל בוקר ונראה ר"ע טועה בזה ח"ו. אמנם י"ל דזהו אסור לכל אדם להתפלל שהקב"ה יביאהו לידי נסיון אבל שאני ר"ע שנכנס במקום השכינה והיה מוכרח למות במיתה זאת כנודע שהיה מותר הוא לומר מתי יבא לידי. ולכן בהיות הדבר זר בעיני העולם שכל ימיו היה אומר מתי יבא לידי הוכרח לצאת בת קול לומר אשריך ר"ע ר"ע דייקא שאתה דוקא מזומן לחיי העה"ב אע"פ שהיית אומר מתי יבא לידי ולא לאחר שאם הוא מתפלל על זה ויבא לידו הן אמת שקנה עולמו אמנם יהיה לו יסורים מעט ודוק. והנה מאמר זה נראה לכאורה שהוא מחולק עם מאמר התנחומא בכאן נראה שמתו עשרה הרוגי מלכות בעון מכירת יוסף ונמצא שנתכפר עון השבטים במיתתם ועשרה הרוגי מלכות סבלו חטאתם ובתנחומא פ' וישב ז"ל רבי מנא אומר במכירת יוסף לקו השבטים ולא נתכפר להם עונם עד שמתו ועליהם אמר הכתוב אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון עכ"ל הרי משמע מכאן שבמיתתם נתכפר להם וא"כ איך מתו עשרה הרוגי מלכות בעון השבטים שהרי במיתתן נתכפר עונם:
מדרש האתמרי · פרק כ״ח, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
